תרגום ביוגרפיה של אדם אוניברסלי

תרגום מעברית לאנגלית

התחלתי לעבוד במוסך בתור שוליית מכונאי. יהיה זה הראשון מבין ארבעים וחמישה מקומות עבודה, מהם יש לי זיכרונות וסיפורים עצובים, גזעניים ולפעמים מצחיקים, אותם עברתי בשנות עבודתי במדינת ישראל. חלמתי להתקדם ולהפוך למכונאי, כמו אחי הגדול שהיה כבר עובד ותיק במוסך. קיוויתי שכאן, במוסך, אמצא את מקומי הקבוע והבטוח בחיים.

וכך זה התחיל…

בבוקר הראשון שאל אותי מנהל העבודה בוסי מה שמי, ואני עניתי לו ששמי מחמוד. אולם המנהל מעולם לא קרא לי בשמי, לגביו נקראו כל הפועלים הערבים בשם אחמד. לראשונה כאשר קרא לי אחמד, ניסיתי להעמיד אותו על טעותו, אך מאוחר יותר הסתבר לי שגם לאחי מוחמד הוא קרא אחמד וכך לכל הפועלים הערבים האחרים מבלי להתחשב בשמם האמיתי: מוחמד, סלים או עבדאללה. לפועלים הערבים בניגוד ליהודים לא היו שמות פרטיים או ייחוד, כולנו היינו אחמד אחד גדול.

השפה העברית לא הייתה שגורה בפי, מפני שבבית הספר השבטי שפת הלימוד הייתה ערבית ולמדנו רק מעט עברית. היה זה הקושי הראשון בדרכי אל הגשמת חלומי להפוך למכונאי. אי ידיעת השפה הוסיפה על הקושי לקלוט את העבודה. הייתי פועל מבולבל וגרוע, וגרמתי לאחי בושה ואי נחת והא כינה אותי לעתים מזומנות “סתום”.

התרגום לאנגלית

I began working at the garage as an apprentice mechanic. This would be the first of forty-five different jobs I held, from which I have memories of many different experiences, ranging from the sad to the racist, and sometimes funny – all of which I experienced in Israel. I dreamt of advancing and becoming a mechanic like my older brother, who was already a veteran worker at the garage. I hoped that here, at the garage, I would find a permanent and safe haven in life.

At My First Job

On my very first morning at the garage, my boss asked me for my name. “Mahmoud”, I replied. However, the manager never called me by my real name. As far as he was concerned, all the Arab workers were called “Ahmed”. The first time he called me Ahmed, I tried to correct him, but I later realized that the boss took to calling my older brother Muhammad “Ahmed” as well, as he did all the other Arab workers – regardless of their actual names, whether they were in fact Salim, Muhammad or Abdallah. The Arab workers, unlike the Jews, had no private names, nor any individuality: we were all simply one great multitude of “Ahmeds”.
My Hebrew was hardly fluent, as the language of instruction at the Bedouin school was Arabic, and we learnt very little Hebrew. This was the first serious difficulty I encountered on my way to fulfil my dream of becoming a mechanic. My poor knowledge of Hebrew exacerbated my inability to grasp the procedures the work entailed. I was a clumsy, bad worker, a sloppy employee, often causing my older brother embarrassment and discomfort, resulting in him calling me “dense”.

פנה אלי עוד היום

054-4293195
שושי, המתרגמת האישית שלך לפריצה לחו”ל

שוש תרגומי איכות – תרגום מעברית לאנגלית ועריכה באנגלית